משה קסטל היה מן האמנים הבולטים והמשפיעים בתולדות האמנות הישראלית. הוא נולד בירושלים למשפחה ספרדית ותיקה, אשר שורשיה בארץ ישראל מגיעים עד לאחר גירוש ספרד. כבר בגיל צעיר התגלה כישרונו האמנותי, ובשנות העשרים נסע ללמוד באקדמיה לאמנויות היפות École des Beaux-Arts בפריז, שם נחשף לזרמים המרכזיים של האמנות המודרנית.

בשנותיו הראשונות יצר קסטל ציורים פיגורטיביים שהושפעו מהנוף הארץ־ישראלי ומהמסורת האירופית, אך בהמשך פיתח שפה אמנותית ייחודית שהפכה לסימן ההיכר שלו. יצירותיו משלבות הפשטה לירית עם מוטיבים מן המזרח הקדום, התרבות היהודית ונופי מדבר יהודה. רבים מציוריו משלבים סמלים עתיקים, אותיות עבריות, דימויים מקראיים וצורות המזכירות תבליטים ארכאולוגיים, ובכך יוצרים חיבור בין עבר להווה ובין חומר לרוח.

קסטל נודע גם בטכניקה החדשנית שפיתח, שבה שילב חול, אבני בזלת גרוסות ופיגמנטים טבעיים ליצירת משטחים עשירים בעלי איכות פיסולית ומרקם ייחודי. עבודותיו מאופיינות בצבעוניות עמוקה, קומפוזיציות מאוזנות ונוכחות רוחנית, המשקפות את זיקתו להיסטוריה, למסורת ולנופיה של ארץ ישראל.

יצירותיו של משה קסטל הוצגו במוזיאונים ובתערוכות מרכזיות בארץ ובעולם, והן נכללות באוספים ציבוריים ופרטיים חשובים. כיום הוא נחשב לאחד מעמודי התווך של האמנות הישראלית המודרנית, ויצירתו ממשיכה לעורר עניין והערכה בזכות השילוב הייחודי בין חדשנות אמנותית, מורשת תרבותית ועומק רוחני.