נונה נ.1958
נונה (Nouna) פסלת ואמנית פלסטית, בוגרת בית הספר הגבוה לאמנויות מודרניות בפריז, דניז בנארוש — הידועה בשמה השני נונה עסקה בתחילה בעיצוב ובקישוט בסביבה תעשייתית ומסחרית. בשנות ה־90 נשאבה לעולם הפיסול. היא הצטרפה למספר סדנאות בהן חקרה מגוון רחב של סגנונות, ובהמשך למדה גם בבית הספר "בול", מה שחיזק את תשוקתה הבלתי פוסקת להתפתחות אמנותית.
נונה שיתפה פעולה עם סוכנות ליצירת גביעים אמנותיים, במקביל להמשך יצירתה האישית. היא חתומה על מספר יצירות בהשראת צילומי פרסום אמנותיים: אשת הצדף (2000), אשת הבושם, ובהמשך גם חי (החיים), לב, שלום, לאב (אהבה). אף שפיסלה מספר דימויים עירומים אקדמיים, יצר היצירה שבה דחף אותה לעבר עשייה חופשית לחלוטין, בהשראת האמנות העכשווית. אז החליטה לחתום על יצירותיה בשמה השני – נונה.
"מהאדמה הטהורה נולדות הפסלים שלי. אני עובדת עם מודלים חיים שמעוררים בי את הצורות, הקווים והקימורים", מסבירה האמנית. היא מוסיפה:
"מתוך התנועות המרגשות האלה, אני יוצרת מחדש הרמוניה ואיזון תוך שילוב הרגישות והדמיון שלי."
כיום, נונה מציגה בירידים הגדולים ביותר של אמנות עכשווית, וגם בגלריות רבות בצרפת וברחבי העולם.
"להיות אמנית פירושו להסכים להיחשף. זה ללכוד את כל מה שסביבנו ולאפשר לו להתקיים בתוך היצירה שלנו." – נונה
נונה היא פסלת צרפתייה זוכת פרסים, שהציגה את יצירותיה ברחבי העולם. עבורה, האמנות היא עדות לזמננו וגם שומרת על חירותנו ועל דמיוננו. הפסלים שלה עוסקים בנושאים כמו חירות, אהבה וחיים. הצבעים בהם היא משתמשת יוצרים "המנון לחיים". היא מטעינה את היצירות שלה, בברונזה וברזין, באנרגיה ובשלווה.
La Vie – חי
הפסלים הצבעוניים של "חי", שנוצרו בשיתוף פעולה בין האמנים
וסיאן קריאף ונונה, מסמלים את יופיה של החיים בעולם.
"חי – יופיים של החיים בעולם" מבטא את מהות החיוניות והפליאה האסתטית. הפסל, שעשוי באקריליק פולימרי ומצויר ביד בדקדקנות רבה, מקרין הילה מרתקת ומזמין את הצופים להתמסר לסיפור שהוא מספר.
האמנים, נונה ולוסיאן קריאף, משלבים בין הסגנונות והזוויות הייחודיות שלהם, ובכך יוצרים הרמוניה של יצירתיות וחזון.
המושג "חי" ביהדות מסמל חיים, אנרגיה וברכה. הערך המספרי של האותיות ח' ו-י' הוא 18 – מספר שמזוהה עם חיים, מזל טוב ומשמעות רוחנית עמוקה. המילה "חי" מופיעה בתפילות, במנהגים ובתכשיטים, ומבטאת את ההוקרה היהודית לחיים כמתנה מקודשת.
באמנות, ובעיקר בפיסול, "חי" מקבל ביטוי מוחשי – הוא מתעורר בצבע, בצורה ובחומר. האמנים מעניקים לו ממד חדש: הם לא רק מציגים את המילה, אלא מפיחים בה חיים. החיבורים בין המסורת היהודית לבין שפת האמנות העכשווית יוצרים חוויה חזותית ורוחנית גם יחד – שיחה בין עבר לעתיד, בין קודש ליופי, בין רעיון לחומר.
הפסלים הצבעוניים של "חי" אינם רק יצירות דקורטיביות – הם אמירה. הם תזכורת שמחה ונוכחת לחשיבות החיים, לאנרגיה היצירתית שבתוכנו ולכוח שבאמונה ובחיבור אנושי.
